סאן ברנרד כמציל בשלג

כלבי הסאן ברנרד שהתפרסמו הרבה יותר מן המנזר ומהנזיר ברנרד, הובאו למנזר סיינט ברנרד לראשונה בסוף המאה ה-17 במטרה לשמש ככלבי שמירה.

הכלבים-שכונו אז "כלבים של העמק המרוחק למטה" ומאוחר יותר "מסטיף אלפיני", הצטרפו לנזירים בחיפושיהם אחרי מטיילים שאבדו בדרך, והתגלו כידידותיים במיוחד וכבעלי כישרון חילוץ טבעי.

הם הובילו את הנזירים בזמן סערות, עזרו לחשוף את נתיב ההליכה מתחת לשלג העמוק, סייעו באיתור אנשים שנקברו במפולות שלגים, נשאו על צוואריהם אוכל ושתייה חמה לניצולים והשרו ביטחון על ההולכים בדרך.

 

ב-1856 טבע הצייר, סר אדווין לנסיר, את השם "סאן ברנרד", כאשר הנציח את הכלבים הגדולים בסדרה מפורסמת של ציורים. בשנות השישים של המאה העשרים נחפרה מנהרה באורך כשבעה ק"מ מתחת למעבר סאן ברנרד והותירה את המנזר קילומטר מעליה בבדידותו יחד עם פתיחת מנהרת המון בלן (Mont Blanc) בשנת 1965, השתנה אופי התנועה בהרי האלפים ועם השינוי חזר השקט למנזר.

כיום הוא מתפקד כקהילה דתית פורחת וכאכסניה. בחודשי החורף הארוכים עושים את דרכם אל המנזר אלפי אנשים על מגלשי הסקי-חלקם בטיול יום, מסתפקים במרק חם וגולשים בחזרה למכונית.... אחרים, מגיעים כדי לשהות את הלילה או אפילו יותר.

הנזירים עדיין שומרים על הדרך ועל ההולכים בה, מפקחים על מפולות השלגים ועל המעבר הבטוח.

 

כלבי הסאן-ברנרד, אשר בשנות שרותם הצילו יותר מ-3000 בני אדם, הוצאו לגמלאות, לטובת ציוד מכני ומתקדם יותר שהחליף את ידידו הטוב ביותר של האדם.

לאות כבוד ולזכר ימים עברו מתגורר במנזר בחודשי הקיץ הכלב "בארי" התשיעי, צאצאו של "בארי" הראשון. בחורף הוא מועבר לעמק, שם יוכל לחמם את עצמותיו הזקנות ולהרהר בימי התהילה שלא יחזרו...

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מ'שרון כהן' אסור בהחלט.